פסק-דין בתיק ע"פ 72179/05

1.          לפני ערעור על תיק ת. 4749/05 (תעבורה-נתניה) , מיום 30.10.2005.

בית-המשפט קמא הרשיע את המערער בכך שעבר קו צומת ונכנס לצומת כאשר דולק ברמזור שבכיוונו אור אדום, בניגוד ל תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: " תקנות התעבורה ").

העונש שנגזר: קנס בסך 1,800 ש"ח או מאסר תחתיו וכן פסילת רישיון-נהיגה על-תנאי בת חודש, לתקופה של שלוש שנים.

הערעור שהוגש נסב הן על הכרעת-הדין והן על גזר-הדין.

2.          לטענות בא-כוח המערער בערעור:

א. הטעם המהותי

הטעם המהותי הוא כי הראיות שהוגשו, שתי התמונות ותעודת עובד-הציבור שצורפה להן, אינן מוכיחות בשום פנים כי המערער חצה את קו-העצירה כאשר האור שדלק ברמזור היה אדום.

יש לראות כי הראיות לא מספיקות כדי להוכיח את האשמה. שתי התמונות שצולמו לאחר שהאור ברמזור התחלף לאדום, ובשתיהן נמצא המערער לאחר קו-העצירה - אינן יכולות להוכיח כי המערער חצה את קו-העצירה כשהאור היה אדום. שתיהן משתלבות בצורה מלאה עם תרחיש עובדתי לפיו המערער חצה את קו-העצירה כאשר הרמזור היה ירוק, ורק לאחר שנכנס לצומת, התחלף האור לאדום.

כדי להוכיח את מעבר קו-העצירה באור אדום בעזרת שתי תמונות, צריך היה לכאורה לצלם תמונה אחת כאשר הרכב מצוי לפני קו-העצירה כאשר הרמזור אדום; ואחת לאחריה, כאשר הרכב מצוי לאחר קו-העצירה.

על-פי קביעת הפסיקה, יש לצרף תעודת עובד-ציבור או חוות-דעת מומחה, מעבר לזו הסטנדרטית המטפלת בתקינות המצלמה ובפיתוחן הטכני של התמונות.

פתרונו של בית-המשפט קמא - להשתמש ב סעיף 27(א) לפקודת התעבורה (להלן: " פקודת התעבורה ") כדי למלא את מה שהחסירו הראיות - הינו שגוי על-פי ההיגיון ועל-סמך הפסיקה.

סעיף 27 א(א), בתור סעיף שכל משמעותו קבילות, אינו יכול להוביל למסקנה כי כל רכב שנתפס בעדשת המצלמה לכאורה, ביצע עבירה כלשהי על פקודת התעבורה.

ב. הטעם הפרוצדוראלי

שני טעמים, הנובעים מפגמים בתעודת עובד-הציבור הטכנית, או בקשר שבינה לבין שני הצילומים שהוגשו.

צריך שהפרטים המצויינים בתעודת עובד-הציבור, לגבי מיקום המצלמה, קו הצומת ומספר סרט הצילום, יהיו זהים לאלו שמצויים על-גבי הצילום עצמו (פסיקת בית-המשפט המחוזי ב- ע"פ 42271/98 איזק נ' מדינת ישראל ). במקרה זה הוראות תקנות התעבורה לא מולאו, ויש לזכות את המערער.

אף שתעודת עובד-הציבור מעידה על עצמה שהיא "תעודת עובד-ציבור מכח סעיף 24 לפקודת הראיות", הרי שאופן ניסוחה לא עומד בכללים בסיסים של דיני הראיות, ולכן אי-אפשר להסתמך עליה להרשעה במשפט פלילי (כפי שנקבע ב- ע"פ ת"ת (י-ם) 6463/03 מדינת ישראל נ' קליין ).

פגם מהותי אחד הוא, כי על-אף שתעודת עובד-הציבור הטכנית מכילה שישה מעידים שונים, האזהרה האמורה כתובה רק פעם אחת, לפני דברי העד הראשון, ונראה כי היא מכוונת רק אליו, בעוד עדים 6-2 משוחררים מאזהרה זו.